עושים תנ"ך עם יותם שטיינמן Osim Tanach

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם בלייב ממוזיאון ישראל! סיפורה של התגלית הארכאולוגית החשובה ביותר שנמצאה בארץ: מגילת ישעיהו השלמה. כתב יד מקראי בן יותר מ-2,200 שנה, שנפרש לאורך שבעה מטרים ומסתיר מאחוריו דרמה לא קטנה.
אז איך הכל התחיל? מה באמת קרה במערות קומראן, ומה החלק של העז הפלאית והאבן שנזרקה למערה? איך התגלגלה המגילה מבית לחם ודמשק, דרך הפלגה לארה"ב ומודעה למכירה בעיתון, ועד למבצע החשאי שהחזיר אותה לירושלים?
בהמשך ניגע במבנה של היכל הספר עצמו: למה המבנה שנבנה במיוחד עבור המגילה הפך דווקא לסיוט של אנשי השימור? מה אפשר ללמוד מ-17 יריעות הגוויל, הדיו הצמחי ועבודת הכתיבה בעולם העתיק? ואיך מחקרים מודרניים מנסים להכריע בשאלה כמה סופרים באמת כתבו אותה?
ואם כבר מדברים על הטקסט, אי אפשר להתעלם מההבדלים מול התנ"ך שיש לנו בבית: מה מגלות לנו אותיות שנשמטו והוספו מעל השורה, תיקונים בתפרים וטלאים שנתפרו על העור? ואיך הפך ספר ישעיהו למקור של כל כך הרבה מטבעות לשון שעד היום שגורים בפינו, מ"בית יעקב לכו ונלכה" ועד "וחרתו חרבותם לאתים"?
האזנה מגלגלת ונעימה

להרשמה לחפירות בתל עזקה 02-06.08.26:

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLScuzS9_bmnXLx-OoJ-gdNDE-R-gcALC4DWkXcClDX7NVdfiWA/viewform

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: בהמשך ישיר לפרק על כוחה של מילה, נספר וננתח את אחד הסיפורים המסקרנים ביותר בספר יהושע - סיפור הגבעונים. 
לכאורה מדובר בסיפור עוקץ חמוד ומוכר על עם שהצליח להערים על בני ישראל ולכרות איתם ברית במרמה. אבל כבר בקריאה פשוטה מתגלה שהסיפור כתוב בצורה מאוד משונה.
למה הגבעונים התחפשו בכלל? למה בני ישראל לא חשדו בהם? למה לאורך כל הסיפור אף אחד לא מקשיב לאף אחד ויש דו שיח קבוע של חירשים? למה יהושע ובני ישראל גוזרים פעמיים את אותו העונש על הגבעונים? למה אחרי גילוי העוקץ בני ישראל במצוקה נוראית אבל יהושע דוקא רגוע ואסרטיבי?
מה המפתח שהופך את הסיפור בבת אחת למובן והקוהרנטי? 
ובעיקר, מהו ההבדל העקרוני  בין ברית לשבועה, ואיך אנשים בעולם העתיק תפסו דרכן את כוחן של מילים?
האזנה והבטחה נעימה
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: המשך ישיר לסיפורו המטלטל של יפתח הגלעדי - אבל מזווית אחרת לא רק עוד סיפור מלחמה, מנהיגות או טרגדיה אישית הנובעת מנדר שנאמר בפזיזות, אלא מסע אל אחד הרעיונות המרכזיים ביותר במקרא: כוחה של המילה. 
מה היה כוחה של מילה בעולם העתיק? איך ניתן לדמיין עולם בו למילים לא היה רק תפקיד תקשורתי  אלא כוח, ממשי או מאגי, לעצב את המציאות? איך ייתכן שמילה אחת קובעת חיים ומוות? מה מלמד אותנו מבחן ה"שיבולת" המפורסם בסיפור יפתח על זהות, שפה וכוח? מה אפשר ללמוד מכך על העולם העתיק?
בהמשך נצלול לעולמן של הברכות, הקללות, השבועות, הנדרים והבריתות במקרא. מה ההבדל בין ברכה לקללה? מדוע בני העולם הקדום האמינו שלמילים יש כוח לפעול בעולם גם שנים ודורות אחרי שנאמרו? מה המשמעות החברתית, המשפטית והדתית של המילה? כיצד התנ"ך מציג שוב ושוב את עוצמת הדיבור - החל מבריאת העולם (ויאמר אלוהים יהי אור...), דרך הברכות והקללות בגן עדן, ועד לנדרים ולשבועות שמלווים את סיפורי המקרא כולו. האם מילים רק מתארות את המציאות, או שהן יוצרות אותה מבחינת אנשי העולם הקדום?  
לבסוף נחזור לכמה מהסיפורים המוכרים ביותר במקרא: הברכה הגנובה של יעקב, זעקתו המרה של עשיו, מעמד הברכות והקללות בהר עיבל, ובריתות שנכרתות בין בני אדם, עמים ואלוהים. האם ואיך אפשר לבטל ברכה שכבר נאמרה? האם קללה יכולה לעבור מאדם לאדם? ומה מלמדים אותנו כל הסיפורים הללו על חברה שבה לדיבור יש משקל ממשי, מחייב ולעיתים בלתי הפיך?  
האזנה ונדירה נעימות,

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך, והפעם: אחד הסיפורים הדרמטיים ומורכבים ביותר בספר שופטים. סיפור על גיבור חיל לא
שגרתי. סיפור שמתחיל בשבועה ונגמר בנדר טראגי.

אז מי היה בכלל יפתח הגלעדי? מה הופך אותו לדמות יוצאת דופן בין שופטי ישראל? כיצד סכסוך ירושה משפחתי מעצב
את דרכו? מה אפשר ללמוד מהמשא ומתן שלו עם זקני גלעד על מנהיגות ופוליטיקה בעולם הקדום? האם יפתח הוא מצביא קשוח, מנהיג שקול או דווקא דמות טראגית שנלכדה בנסיבות חייה? היכן מתרחש הסיפור שלנו (האם בגלעד? היכן זה בדיוק?) ומה יכולה ללמד אותנו ארכאולוגיה על התקופה המתוארת בספר שופטים? האם הסיפורים משקפים מציאות של חברה שבטית ללא שלטון מרכזי? 

בהמשך כמובן ניגע בלב הסיפור: מדוע יפתח מנסה תחילה לפתור את המשבר מול העמונים באמצעות דיפלומטיה? מה עומד מאחורי הנדר שנדר גדעון לפני הקרב?  האם מדובר בפזיזות, בחוסר ביטחון או דווקא באמונה עמוקה בעזרת האל הקרבה לבוא? ואיך זה לחיות בעולם שבו למילים, לשבועות ולהבטחות יש כוח מחייב שאין ממנו דרך חזרה? 
ואם כבר מדברים על הנדר אי אפשר שלא להתייחס לתוצאותיו הטראגיות: אחת הטרגדיות המטלטלות בתנ"ך כולו- סיפורה של בת יפתח. כיצד הופך רגע הניצחון הגדול ביותר של יפתח לרגע האסון הגדול בחייו? האם אכן הוקרבה בתו כקורבן? מדוע היא מקבלת את גורלה? ומה מלמד אותנו הסיפור על היחס לנדרים, למשפחה ולכוחה של המילה בעולם העתיק?

האזנה ונדירה נעימות,
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

פרק חדש בעושים תנ"ך והפעם: נרחיק לדרום החם. מאוד.
בפרקים קודמים שוחחנו על החיבורים המאוד מעניינים, שקורים בעיקר בשנים האחרונות, בין מדעי הארכאולוגיה למדעים מדויקים שונים. 
והפעם נרחיק עד לתמנע, אתר כריית הנחושת הדרומי וננסה להבין איך מדעים מדויקים כמו כימיה, גיאולוגיה,
גיאופיזיקה ועוד משתלבים במדעי הארכאולוגיה ומה הם תורמים להבנת ההיסטוריה של האזור.

אז קודם כל מה יש בכלל בתמנע? מהו תהליך הכרייה וההפקה של הנחושת? מה חשיבות המחצב המתכתי הזה? האם מדובר ביישוב או באזור תעשייה של העולם הקדום? מהם הסיגים אותם חוקר פרופ בן-יוסף? מה ניתן ללמוד מהשינויים הכימיים בסיגים, אודות טכנולוגיית ההפקה של הנחושת? האם לאנשי תמנע היו קבוצות פיתוח טכנולוגיות? מה ניתן ללמוד משכלול הטכנולוגיה אודות המרקם החברתי שמאפשר התקדמות שכזאת? מה בין כימיה לגאולוגיה בתהליך ההפקה ואיך הארכאולוגיה מתחברת לכל זה? 

בהמשך נדון האם התהליך של שכלול הפקת הנחושת קשור לצמיחה של ממלכה מדברית שאולי היא ממלכת אדום
המקראית כמו שמציע פרופ' בן יוסף? איך קריסת הסחר עם קפריסין בסוף המאה ה-12 לפנה"ס קשורה לעניין? 

ומה לגבי התפיסה של "שלמה כמלך הנחושת"? האם ייתכן שבכל זאת יש משהו בתיאוריה הזאת שנדמה שעברה
מזיהוי המכרות כ"מכרות המלך שלמה", דרך ביטולה והתבססות הטענה שמדובר בפיתוח מצרי דווקא, ועד תיארוכים מודרניים אשר קובעים שהפריחה הטכנולוגית ארעה דווקא עם עזיבת מצרים את האזור- בימי....דוד ושלמה! 
מה? כן! אז אולי ממלכה מאוחדת בכל זאת? לא כ"כ פשוט לפי פרופ' פינקלשטיין.

ולסיום: אחרי הכל צריך כמובן לשנע את המתכת שהופקה - ולכאן נכנס עניין ביות הגמלים: מתי החל שימוש בגמלים לשינוע הסחורות ומתי הם החליפו את החמורים? 
מה הקשר בין שכלול שיטות השינוע לשכלול הטכנולוגיה? והאם בסוף הכל קשור, קצת כמו היום ל(סוג של) מונופולים?

האזנה וכרייה נעימות!
יותם

הצטרפו לקהילה החדשה שלנו בלחיצה כאן. 🚀
מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌
ולצפייה בפרקים הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן.  🤩
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאן
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן