ממלכת ישראל: הסיפור שלא סופר (פרופ׳ עודד ליפשיץ) [עושים תנ״ך]
חרי שדיברנו על כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה - הגיע הזמן להתמקד בממלכה הצפונית: ישראל.בפרק זה בו מתארח פרופ' עודד ליפשיץ, נמשיך לעסוק בשאלה - מה לא ידע המחבר המקראי בתקופת המלך יאשיה, מה השמיט ומה השאיר בפנים? ננסה להבין מה המקורות שעמדו בפני מחברי הטקסטים כשכתבו על ממלכת יהודה? מה ידע המחבר שישב בירושלים על ממלכת יהודה שרובה כנראה כבר נמחקה בעת הכתיבה? אילו עוד ספרים בתנ׳׳ך ייתכן נכתבו על ידי מחבר ספרי מלכים? כיצד אותו מחבר (או מחברים...) עלום תיאר סיפורים על גיבורים ״ישראליים״ ולא ״יהודאיים״ כמותו? למה היה חשוב לפרט כמה שנים מלך כל מלך ומלך בשתי הממלכות המתחרות? האם הסופר היהודאי הצליח לשמור על הסדר הכרונולוגי הנכון? למה דווקא על אליהו ואלישע המחבר היהודאי מפרט כל כך ביחס לשאר הכתוב על ממלכת ישראל? מה ניתן לדעת על התרבות וחיי היום יום בממלכת ישראל בהשוואה למה שנכנס לטקסט המקראי? איך השפיע הסכסוך בין הממלכות על ההיסטוריה המתוארת לנו בספר מלכים? ועל זו שהושמטה? על כך ועוד בפרק שלפנינו.האזנה נעימה!יותם
--------
55:47
--------
55:47
כל מה שלא סיפרו לכם על ממלכת יהודה (פרופ׳ עודד ליפשיץ) [עושים תנ״ך]
נארח את פרופסור עודד ליפשיץ מאוניברסיטת תל אביב לשיחה בעקבות ספרו האחרון, ״הסיפור שלא סופר על ממלכת יהודה״. ננסה להבין: נשאר בכלל משהו שעוד לא סופר על ממלכת יהודה? ואיך אפשר להבין מה לא סופר, כשכל מה שיש לנו הוא מה שכבר כן סופר? (קחו שניה...) מי היה המספר (או המספרים) המקראי שסיפר לנו על ממלכת יהודה? במה האמין? למי מיועד הטקסט שכתב, שהפך בסופו של דבר לאבני היסוד של כמה מהספרים המרכזיים בתנ׳׳ך? מה הכניס אותו סופר עלום לטקסט המקראי? ואולי יותר חשוב -מה הוא השאיר בחוץ? האם רק בירושלים היה בית מקדש? מה ידע הכותב של ספר מלכים על ירושלים בימי דוד ושלמה? איך הארכיאולוגיה יכולה לסיע לנו לנסות ולהבין את הפערים בין הסיפור המקראי לבין המציאות שבו נכתב לבין הממצא בשטח? על כך ועוד בפרק שלפנינוהאזנה נעימה!יותם
--------
47:49
--------
47:49
תרבות מצרים העתיקה (ד׳׳ר רחלי שלומי מן) [עושים תנ״ך]
פרק רביעי במיני סדרה שלנו אשר מוקדשת כולה למצרים העתיקה. והפעם, טיול נוסף לשכנתנו הכבירה מדרום! נתמקד בתרבות ובחיי היום-יום של המצרים הקדמונים. מה הם לבשו? ומה אסור היה להם ללבוש? איך הם נראו? האם השיער שאנחנו רואים בציורי הקירות הוא שלהם, או למעשה… פאות? (מה?!) מדוע הם צבעו את העיניים? האם החברה המצרית היתה שוויונית יותר כלפי נשים מאשר היה נהוג בשאר הממלכות העתיקות? מאיזו מחלה חששו המצרים במיוחד? מה עם האובססיה של המצרים לגבי חרפושיות וחיפושיות זבל? האם ההירוגליפים מייצגים שפה מדוברת? מה למדו הילדים המצריים בבתי הספר? איך נראו הבתים שלהם? ומה הם אכלו ושתו? והאם בהקשר זה בירה עדיפה על מים? אילו חיות מחמד הם גידלו? וגם, ננסה להבין אחת ולתמיד - מי בנה את הפירמידות במצרים?האזנה נעימה!
--------
1:09:55
--------
1:09:55
דת מצרים העתיקה (ד"ר רחלי שלומי חן) [עושים תנ׳׳ך]
ממשיכים במסע שלנו אל הממלכה האדירה ששכנה מדרום לנו - מצרים העתיקה.והפעם, נצלול לעומקי הדת המצרית העתיקה. כמה באמת "עתיקה" הדת המצרית העתיקה? מהם שורשיה ומתי היא החלה להתקבל על ידי המצרים הקדמונים? מהם "כתבי הפירמידות" ואילו סודות טמונים בהם אודות האלים הקדמונים? מי היו האלים המרכזיים בדת המצרית? לכמה אלי שמש סגדו המצרים? כיצד התבצעה עבודת הפולחן המצרית? מהם קווי הדמיון בין המקדש המצרי לבין בית המקדש המקראי? האם ייתכן שיש פה יותר מסתם דמיון? אילו חגים היו במצרים העתיקה ומה עשו בהם? מדוע המצרים חנטו את מתיהם ויצרו את המומיות? ובונוס לסיום - מדריך חצי מעשי: איך להתקבל לעולם המתים של אוסיריס ולא להיאכל על ידי מפלצת השאול. כל זאת ועוד - בפרק שלפניכם, בו מתארחת ד"ר רחלי שלומי חן מהאוניברסיטה העברית.
--------
1:02:33
--------
1:02:33
מסע סנחריב: גירסת הבמאי (שחר ענבר) [עושים תנ"ך]
בעבר דיברנו עם ד"ר בעז סתוי על סיפור מסע סנחריב, סיפור מרתק שיש לו זוויות שונות ואנחנו התרכזנו בזווית האשורית. איך הסיפור נראה בעיקר דרך עיניהם של העורכים האשוריים. הפעם נעלה את הגירסה הישראלית על ראש שמחתנו ונראה מה התנ"ך כותב על מסע זה. במבט ראשון - סיפור מצור סטנדרטי. במבט מעמיק - סיפור משונה מאוד, שנראה כמו מספר טייקים הפוכים לאותו אירוע. אז מה באמת קרה שם? האם ה"במאי" התבלבל? האם האשורים באמת ניצחו? האם סנחריב קיבל מה שרצה? האם אלוהים הגן על עמו ועל עירו? ומה עושה באמצע הסיפור מלאך אלוהים, שהורג במכה אחת מאה שמונים וחמישה אלף חיילים אשוריים?כדי לעשות סדר בסיפור נמצא איתנו חוקר המקרא שחר ענבר, שייקח אותנו לעולמם של העורכים המקראיים ושל אנשי יהודה בשנת 701 לפנה"ס.האזנה נעימה, יותם.
Netherlands